אנשים בתוך הרכב נראים שקועים בתוך עצמם, חלקם מהורהרים, צופרים כעוסים. חלקם אינו מביט כלל, ואני צופה במתחולל סביבי בעונג של הודיה גדולה שאכן אני זוכה לראות כל כך הרבה מעבר לעצמי. התחושה שלי בבוקר זה הייתה שונה. אינני אוהבת חורף בחוץ , אני אוהבת חורף בבית . אבל עלי לצאת , עלי להתגבר על אותם הדברים וללמוד מהם משהו מעבר למחשבה . ואז ברגע כמו "שיעור" שירד מהשמיים. מעבר חצייה. אישה במיטב שנותיה לבושה כמו בשמיכת טלאים , שכבות , שכבות של הגנה על הגוף . אישה קטנת מימדים עם משקפיים ענקיות , מנסה להגן על עצמה תחת מטרייה ענקית , כאלה שרק בסרטים רואים . אישה קטנה חצתה את רגשותיי בבת אחת. היא הביטה בי מתוך החורף , הגשם, הבגד, המטרייה, הביטה בי ועצרה באמצע הכביש להודות לי , להודות לי שנעניתי לה. היא נופפה בידה אליי, מילאה את ליבי באהבה , אותה אישה לא חשבה שקר, שצריך לחצות מהר את הכביש. היא בגילה המופלג בחרה להגן על נשמתה החוצה בהודיה. הרגשתי כמה חשוב להרגיש הודיה זו, כמה היא קשורה לחיות הנשמה שבתוכי. ברגע אחד הבנתי כמה אני מודה על חיי, על בגדיי , על מקום העבודה שלי, על ילדיי, על ליבי, על נשמתי, על אלוהיי, ההודיה היא בסיס קיומי המשכי ואחריתי. לרגע שכחתי את הדרך שבה אני צריכה לנסוע לעבודה, התחברתי לדרך שאני נוסעת בה בחיים. אותה אישה הייתה שם ללמד אותי עוד דבר בשביל שאוכל להיות יותר נוכחת, היא שמה אותי במקום שעלי "לשים -לב". חשבתי על כולנו , שאיננו רואים את הדרכים שמלאות בכל טוב, הכול בחינם מושרש בנו כבני אדם, וכל שצריך הוא לחלוק ביחד את מה שיש לכל אחד בתיבת האוצרות. הבנתי שבעצם אני כן אוהבת חורף , גם לו יש מה ללמד ולהראות לי, החורף הפנימי שלי קיבל משמעות פתאום הוא הפך לגשם של ברכה , גשם של לימוד והקשבה. הוא בה ללמד אותי להביט בין הטיפות בין הדברים," ולנקות" את החלון כדי לראות טוב יותר את מה שהבורא מבקש להראות לי, לא את הדרך לעבודה הגשמית אלא את הדרך לעבודה הרוחנית שהיא חיי.
התמלאתי באושר גדול, שזכיתי ללמוד משהו הבוקר. ירדתי מהרכב קלה יותר, פחות חוששת מלהירטב, נתתי לגשם, למים להרטיב את פני ,נתתי להם להעניק לי חסד של ברכה , ואהבה. לא היה לי קר להיפך היה לי חם, חם בלב.
האישה ההיא, הייתה מקסימה בעיני, הודיתי לבורא שזכיתי בה לרגע , שחלקתי איתה תבונה אלוהית. היא הייתה שם עבורי, ואני ראיתי אותה, את המתנה . כמה מתנות כאלה ביום אנחנו מקבלים? המון , המון, אני מציעה לכם לפתוח את המתנות לא עם הידיים , עם ליבכם, מתנה שפותחים עם הלב , נשארת תמיד , לא מחליפים אותה , לא חושבים שהיא אינה מספיקה. זוהי מתנה שבאה משום מקום , מכתובת ללא כתובת, מתנה שכולה עבורנו. מישהו הכין אותה מראש, הוא הכין עוד המון כאלה. ואתם , בקשה קטנה לי מכם, קבלו , קבלו באהבה את מתנת הבורא, היא יודעת את נשמתכם את הדרך בה אתם הולכים. קבלו את עצמכם ואז חייכם יהיו מתנה אחת גדולה.
תודה לך אישה , שעברת בדרכי , שהסכמת ללכת בגשם, להירטב, להתלבש בשכבות, לנופף בידך, לחצות את הכביש, תודה שבאת בשבילי. ראיתי אותך ואני מברכת אותך ומודה לך מכל ליבי.
ולך בוראי, תודה על זימון , ולימוד מופלא כל כך, תודה שאתה ממלא את דרכי באהבה.
